פסק-דין בתיק ת"א 1516-05

מבוא והשאלה שבמחלוקת

1.      תביעה זו עוסקת בשאלת היקף תחולת סעיף 8 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: " חוק הפיצויים") הקובע עקרון "ייחוד העילה".

2.      ראובן מבקש מסוכן הביטוח לבטח כלי הנדסי בביטוח מפני נזקי גוף. סוכן הביטוח מתרשל בייעוץ שנותן בסוברו שאין המדובר בכלי רכב מנועי כמשמעו בחוק הפיצויים ומבטחו בביטוח צד ג' גוף בלבד ולא עורך לו ביטוח חובה. לימים נפגע אדם בתאונה כתוצאה משימוש בכלי, תאונה המהווה תאונת דרכים ומתברר כי הכלי הינו "רכב מנועי" כמשמעו בחוק הפיצויים. הנפגע תובע את קרנית אשר חוזרת בתביעת חזרה לראובן. האם תעמוד לראובן תביעה כלפי סוכן הביטוח או מבטחתו? האם תעמוד לו תביעה ישירה כלפי מבטחת הרכב בביטוח צד שלישי? האם סוכן הביטוח והמבטחת חסינים מפני תביעה מפאת עקרון ייחוד העילה?

עובדות שאינן שנויות במחלוקת

3.      לנוח עוקבין, נתבע מס' 1 , היה בזמנים הרלוונטיים לתביעה זו מפלסת מס' רישוי 23111 (להלן: " המפלסת"). אין חולק בין הצדדים כי התובע מר בכרי חליל נפגע בתאונת דרכים על ידי  המפלסת. אין חולק כי המפלסת מהווה  "רכב מנועי"  (ראה פרוטוקול ישיבה מיום 26.10.2006)  וכי הנתבעת מס' 3 (להלן: " קרנית") חייבת לפצות את התובע  בגין נזקיו, בהתאם להוראות חוק הפיצויים,   מאחר והמפלסת הייתה במועד התאונה חסר ביטוח.

4.      קרנית שיגרה לנתבע מס' 1 מר נוח עוקבין  (להלן: " נוח") הודעה לצד שלישי בה היא עותרת לחייבו בכל סכום בו היא תחויב בהיותו בעל המפלסת והמשתמש בה בזמן אירוע התאונה .

5.      נוח,  בהיותו הבעלים של המפלסת שיגר הודעה לצד רביע (הודעה מיום 6.6.2006 אם כי הוכתרה בטעות כהודעה לצד חמישי) כלפי צדדי ד' 1 ו- 2  בטענה כי צד ד' 1  הינה סוכנות הביטוח אשר דרכה ביטח נוח את המפלסת (להלן: " סוכנות הביטוח") ואשר עימה נועץ כיצד לבטח את אותה מפלסת. צד ד' 2  הינה מבטחת אשר  סוכנות הביטוח הייתה  שולחתה (להלן: " המבטחת"). נוח טען כי הוא פעל על פי יעוץ שניתן לו בסוכנות הביטוח ולכן צדדי ד' 1 ו- 2  חייבים לשפותו עקב הייעוץ הרשלני שניתן לו.

6.      צדדי ד' 1 ו-  2 בתורם שיגרו הודעה לצד ה' כנגד צד ה' מס' 1 בהיותו סוכן משנה אשר עסד אל מול נוח (להלן: " הסוכן"). נטען כי הסוכן התרשל בעבודתו כסוכן ביטוח ואילו צד ה' מס' 2 חבה בהיותה מבטחת הסוכן בביטוח אחריות מקצועית.

7.      ביום 22.6.2008 הוגש הסכם פשרה חלקי לפיו יפוצה התובע בסך של 85,000 ש"ח כולל הוצאות משפט כאשר אלו ישולמו בהתאם לקביעת בית המשפט בנושא החבות והכיסוי הביטוחי.

8.      אין חולק כיום כי התאונה הינה תאונת דרכים והרכב הפוגע הינו רכב מנועי .

9.      צדדי ה' ו- ד' הגישו בקשה לסילוק ההודעה על הסף בשל עקרון יחוד העילה הקבוע בסעיף 8 לחוק הפיצויים. לאחר שהוגשו תגובות לבקשה החלטתי לשמוע ראיות בפלוגתאות העובדתיות העולות בתיק זה ורק לאחר מכן להכריע בכל התיק.

10.  במהלך שמיעת הראיות  העידו לפני נוח, מר שי זוהר מנהל ענפי ביטוח כללי בסוכנות הביטוח והסוכן מר בעז גבאי.

טענות הצדדים

11.  נוח בסיכומיו  טוען את הטענות כדלקמן:

11.1            לנוח הייתה במועד אירוע התאונה פוליסה אצל המבטחת למפלסת הכולל הרחבה לכיסוי נזקי גוף. פוליסה זו מקנה כיסוי מפני הנזק שאירע לתובע ועל כן יש להורות למבטחת לשפות את קרנית.

11.2            הנחת המוצא היא שלכלים החקלאיים אשר בבעלות נוח אין צורך בתעודת חובה בהיותם צמ"ה אלא הרחבה בפוליסת צד ג' לנזקי גוף.

11.3            נוח טוען כי יש לפרש את הפוליסות בהתאם לעקרון תום הלב באופן שיכלול נזקי גוף המכסה את התובע.

11.4            לחילופין במידה ויקבע כי פוליסת צד ג' אינה מכסה יש לקבוע כי המבטחת הפרה את הוראות סעיף 3 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל - 1970 (להלן: "הפקודה").